<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ת"ס</h1>
<h2>דף קלב:</h2>
הא דאמר רב חסדא בפ' הזרוע מתנות (שסתם רוב בני אדם אין אוכלין) [אין נאכלין] אלא צלי ואין נאכלין אלא בחרדל שנ' למשחה לגדולה כדרך וכו'. לא דווקא דאמרי' אפי' בקדשים גמורים בזבחים רשאין לשנותן לאוכלן צלויין ושלוקין ומבושלין. ותו תנינן בפסחים אינו נאכל אלא צלי. [ובשאר] תנינן בכל מאכל. והכי קאמר רב חסדא מתנות שסתם רוב בני אדם אין אוכלין אלא צלי. אבל אם דעתו של אדם לאכול שלוקין או מבושלין. שזה האדם יערב עליו שלק או בישול יותר מצלי גם היא מצוה עליו לאוכלו לפי מה שהוא ערב עליו דלא הוי עליו כאכילה גסה אלא דרך גדולה. והיינו דקתני בזבחים פר' כל התדיר (ו)לשנותה דהוא שינויא. שאם הם הדברים שעיקרן בישול אם ערב עליו צלי מצוה לצלותו ולאוכלו צלי. ואם היו הדברים שעיקרן צלי (ו)אם ערב עליו שלק או בישול מצוה לאוכלו שלק או בישול.
